פסק-דין בתיק ת"א 1225-08

בפני תביעה כספית ע"ס 221,860 ש"ח.

התובעת טוענת בכתב התביעה, בין היתר, כדלקמן:

1.         כי היא עוסקת בכח אדם, באמצעותה מועסקים עובדים במקומות עבודה שונים ולה משרדים בראשל"צ ובאשדוד.

2.         כי הנתבעת 1 עבדה בזמנים הרלוונטיים לתביעה כמנהלת סניף אשדוד במשרדיה של התובעת והיתה אחראית על פעילות שוטפת של הסניף והיתה אמורה לפקח על דוחות שעות העבודה של עובדי התובעת, חלוקת תלושי שכר לעובדים, בדיקת שעות העבודה מול המעביד ומסית שיקים למעטים שאין להם חשבונות בנק להעברת שכרם.

3.         כי הנתבע 2 הינו בנה של הנתבעת 1 שעבד באופן מזדמן מידי פעם בתובעת וכפי שיתברר קיבל לחשבונו כספים לא לו.

4.         כי בין מנהלת התובעת לבין הנתבעת 1 שררה מערכת יחסי עבודה ואמונה מוחלטת ובמשך 6 שנות עבודה האמינה כי הנתבעת 1 נאמנה המבצעת עבודתה על הצד הטוב ביותר.

5.         כי החלו חשדות לגבי אי סדרים בתזרים המזומנים של התובעת ולאחר בדיקה התברר ביום 10/8 כי כמה שיקים שנמשכו ע"ש עובדים שונים בסכומים לא גדולים, לכולם היה מכנה משותף אחד, הם נפרעו באותו סניף בנק והוסבו לאותו אדם שהפקיד את השיקים.

6.         כי התברר שלמרות שהשיקים נרשמו ע"ש עובדים, הכסף לא הגיע לידיהם.

7.         כי לאחר שהחלו בירורים, ביום 15.8.08 מסרה הנתבעת 1 מכתב התפטרות ויצאה לחופשה.

8.         כי לאחר מכן עובדת בשם ילנה יוגורוף נבדקה בפוליגרף, יצאה דוברת שקר ופוטרה.

9.         כי מנהלת התובעת ביצעה בדיקה מקפת והסתבר כי הנתבעת 1 מעלה בכספי התובעת והכניסה לחשבונות הבנק שלה ושל בנה כ- 200,000 ש"ח.

10.        כי השיטה של הנתבעת 1 היתה הוספת משכורת לעובדים פיקטיביים וכספים אלה הועברו לחשבונה או של בנה.

11.        כי בפגישה שהתקיימה הציגה מנהלת התובעת לנתבעת 1 את הנתונים והאחרונה לא הופתעה אלא צחקה בפניה ואמרה שלא תחזיר אגורה.

הנתבעים הגישו כתב הגנה בו טענו, בין היתר, כדלקמן:

1.         כי התביעה מהווה דוגמה למופת לניצול לרעה של הליכי משפט לחוסר תום לב ועוד.. כאשר מנהלת התובעת מבקשת להתנקם אישית בנתבעת בעקבות פקיעת סבלנותה בשל יחס משפיל ומחפיר אותו סבלה מצד מנהלת התובעת.

2.         כי התביעה נטולת יסוד ומהווה אמצעי פסול.

3.         כי גם הנתבע 2, חייל בשירות סדיר, לא היה מעורה ביחסיה של מנהלת התובעת והנתבעת 2 ותפקידו התמצה בכך שהועסק ע"י התובעת בעבודות שונות והועסק בפועל, בדומה לשאר העובדים של התובעת, וכן נתבקש ע"י מנהלת התובעת באופן אישי לגייס חבריו הצעירים ע"מ לספק לתובעת שמות, מספרי זהות כתובות ושאר פרטים בתור עובדים זמניים על מת שניתן יהיה להמשיך להנפיק תלושי שכר גם לאחר תום עבודתם בעוד שבפועל עבדו והועסקו אנשים אחרים שלא היו מעוניינים בעבודה רשמית וחוקית.

4.         כי תנאי להעסקתה של הנתבעת 1 היה ניצול חשבונה האישי וכן של בנה כצינורות להפקדות והעברות של כספי התובעת, העלמתם, הלבנתם ואף לביצוע תשלומים שונים בכל הקשור ל"נפשות מדומות" ולעובדים לא חוקיים..

5.         כי ההעברות וההפקדות נעשו ע"י מנהלת התובעת וע"י הנתבעת 1 בהתאם להוראותיה של מנהלת התובעת שהיתה מוסרת לנתבעת שקים מחשבונה ושיקים של לקוחות לשם הפקדתם, משיכת סכומם במזומנים והשבתם לידיה. במעשים אלה יזמו התובעת ומנהלתה אי הפרדה בין חשבונות התובעת לחשבונותיהם האישיים של הנתבעים.